1.
צפיפות ורעב:
בשכונות המצוקה.
מחסור במזון. לכל אדם שנכנס לגטו יש מכסת קלוריות לא
ריאלית. 80% מצריכת המזון בגטו היא מהברחות.
2.
תברואה, מחלות ומוות:
הנאצים לא נתנו כל שירותי תברואה ליהודים- אין ביוב, ניקיון
ברחובות וכד'. המגיפות שנוצרות בעקבות תברואה לקויה כגון טיפוס, החלו להתפשט וגרמו
למוות.
גם הקור העז הביא למוות.
רק היודנראט ניסתה להילחם בבעיות אלה. היודנראט מתחיל לגייס
מיסים כדי לנסות להילחם בכל מה שהנאצים לא מטפלים.
תשלום המיסים היה בעייתי מכיוון שלא היה הרבה כסף בגטו.
3.
עבודות כפייה בצד תעסוקה בגטו:
מיום הקמת הגטאות היהודים גויסו לעבודות כפייה- היהודים התנדבו לעבודות אלה.
כל מי שמסוגל לעבוד מגיע ומבקש להתנדב לעבודות הכפייה בגטו. המתנדבים ידעו שמי
שעובד מקבל יותר אוכל.
בנוסף, העובדים האמינו שמי שעובד לא יישלח למותו. הם כוח
נחוץ.
גורם שלישי הינו השפיות. מי שעבד נמצא במסגרת. המסגרת הזו
שומרת על השפיות בחיים בגטו.
התעסוקה הינה עבודה יזומה ע"י היודנראט. היודנראט
יוזמים הקמת מפעלים למען יהיו יותר יהודים עובדים.
חיים רמקובסקי- ראש היודנראט בגטו לודג'. חיי חיי ראוותנות
היות והרוויח המון כסף ממפעל הצעצועים בגטו. העסיק למעלה מ90% מאוכלוסיית הגטו.
אדם צ'רניאקוב – ראש היודנראט בגטו ורשה. חיי חיים צנועים.
כשהתבקש ע"י הנאצים להכין רשימות של יהודים לשליחה לטרבלינקה התאבד.
4.
היפוך עולמה של המשפחה:
בגטו נוצר מצב שההורים הופכים להיות לתלויים בילדים
המפרנסים. המילה של הילדים נהיית מרכזית. לילדים יש הרגשה שיש זכות לומר עוד
דברים. מתחים נוצרים בתוך המשפחה שמשפיעים מאוד על מה שקורה ליהודים.
5.
קידוש השם מול קידוש החיים:
הרב ניסבוים- פתר בעיות הלכתיות ומוסריות בקרב היהודים בגטו
בבעיותיהם השונות. הרב ניסבוים הבין שהוא צריך לפסוק פסק הלכה, אשר יהווה סמן
שבעקבותיו ילך בכל דילמה בה הוא יתקל. הוא ידע שיהיו בעיות כאלה ליהודים גם אחרי
שיקחו אותו למחנה ההשמדה. הוא פסק:
"זוהי שעה של
קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות. לפנים דרשו אוייבים את הנשמה, והיהודי הקריב
את נשמתו על קידוש השם. עתה, דורש הצורר את הגוף היהודי, וחובה על היהודי להגן
עליו- לשמור על חייו"
עד השואה, נדרשו היהודים להמיר את דתם (להתנצר). הרב
ניסבוים הבין כי מצב זה השתנה. היהודים לא יכולים להתנצר, לא יכולים לברוח מהמצב
אלא להתמודד עימו.
6.
פעולות סיוע ועזרה:
הנאצים הם אלה שמינו את חברי היודנראט. אנשים אלה היו בעלי
השפעה על הקהילה היהודית. היודנראט נוסד על מנת לעשות את כל ה"עבודה
השחורה"- שמירה על הסדר, אריזציה וכו'. היודנראטים לוקחים על עצמם פעולות
שהנאצים לא הטילו עליהם. יוזמים פעולות להצלת יהודים ישירות ובעקיפין.
א. סיוע
בתחום המזון-
היודנראט מקים מרכז סיוע (ורשה)ß הקמת מטבחים עממיים. במטבחים אלה משתדל
היודנראט לארגן יותר אוכל ממה שמחולק ע"י הנאצים. אחראי מצד הנאצים על חלוקת
המזון. היודנראט מוסיף עוד מזון בנוסף לקצבת הנאצים. המזון מגיע מחוץ לגטו בצורות
שונות. היודנראט קונה בכספיו אוכל מחוץ לגטו באופן בלתי חוקי, ומביא אותו למטבחים.
מרכז הסיוע מומן
בעיקר ע"י "ארגון הג'וינט העולמי"- ארגון זה הינו מוסד יהודי
אמריקני שעסק ועוסק עד ימינו באיסוף כספים לטובת העם היהודי. בפולין, ארגון זה
מבוסס עוד לפני מלחה"ע ה-1. בפריצת מלחה"ע ה-2 וכיבושי היטלר (1939+),
הנאצים לא מונעים את העברת הכספים, הבגדים והאמצעים ההומניטריים ליהודי פולין. צעד
זה יכל לגרום לסכסוך עם ארה"ב המשפיעה.
ב. עזרה
רפואית- הקמת
מרפאות, בתי-חולים בגטו. גם אלה הצטיידו בתרופות ואמצעים בזכות ארגון הג'וינט.
ג.
הקמת בתי יתומים, גני ילדים, מסגרות
חינוך- החל
משנת 1941. החינוך היה אסור. מסגרות החינוך התבצעו במחתרת. גרמניה מפסיקה את
פעילות הג'וינט וארה"ב מצטרפת למלחמה.
ד. בתי
מדרש ובתי כנסת- בסתר.
הגן או הכיתה משנים תפקיד ונהיים בתי כנסת ומדרשות.
פעולות אלה נוהלו ע"י
היודנראט. מצד הנאצים היודנראט לא אמורים לפעול כך אלה לפעול רק לטובתם. היודנראט
הופך להיות הנהגה חזקה.
