עקרון שלטון העם

אתונה: דמוקרטיה ישירה- אסיפת עם

דמוקרטיה

גברים

בעלי רכוש

גיל

תושבי הפוליס

כיום: דמוקרטיה עקיפה- העם בוחר את נציגיו

גיל

כלל האזרחים ללא הבדל מין

אין יחס לממון

אזרחות

מדוע בחר העולם המודרני בדמוקרטיה העקיפה במרוצת השנים?

1.       מקצועיות- כמות הידע הנדרשת כדי להכריע הכל נושא לא נמצאת אצל כל האזרחים. אזרחים

2.       כמות האוכלוסים- בעיה טכנית. אי אפשר בעולם המודרני, שבכל הכרעה יצביעו מיליונים.

לא ניתן לשמור על חשאיות הבחירות

3.       מורכבות הבעיות עמן מתמודדת המדינה לא מאפשרת למספר רב של אנשים להשתתף בהצבעה. מדינה

4.       לא כל האזרחים בקיאים במערכת הפוליטית. לא כולם מכירים את ההליכים, החוקים והמורכבויות. במדינות דמוקרטיות ביותר, התושבים לא לוקחים חלק בבחירות.

2 ביטויים לדמוקרטיה ישירה-

·         בחירות סדירות

·         משאל עם

דמוקרטיה באה לידי ביטוי ב-3 צורות בעולם המודרני:

·         משטר פרלמנטרי- העם בוחר את הפרלמנט, ומתוך הפרלמנט צומחת הממשלה. ראש הממשלה חייב להיות חבר בפרלמנט. ראש הממשלה יכול למנות חברים בפרלמנט.

·         משטר נשיאותי- העם בוחר את הנשיא ואת הפרלמנט. העם המשטר זה הולך פעמיים לבחירות. לא בבת- אחת. הנשיא הוא זה שבוחר את חברי ממשלתו. חברי הממשלה הם אנשי מקצוע (לא חברי פרלמנט). הפרלמנט מתחלק לבית מחוקקים- הקונגרס. ולסנאט- שריד זיכרון לבית הלורדים (אנשים נבחרים בשל מעמדם ולא באופן חופשי).

·         משטר מעורב

הקיום היהודי בגטו

1.       צפיפות ורעב:

בשכונות המצוקה.

מחסור במזון. לכל אדם שנכנס לגטו יש מכסת קלוריות לא ריאלית. 80% מצריכת המזון בגטו היא מהברחות.

2.       תברואה, מחלות ומוות:

הנאצים לא נתנו כל שירותי תברואה ליהודים- אין ביוב, ניקיון ברחובות וכד'. המגיפות שנוצרות בעקבות תברואה לקויה כגון טיפוס, החלו להתפשט וגרמו למוות.

גם הקור העז הביא למוות.

רק היודנראט ניסתה להילחם בבעיות אלה. היודנראט מתחיל לגייס מיסים כדי לנסות להילחם בכל מה שהנאצים לא מטפלים.

תשלום המיסים היה בעייתי מכיוון שלא היה הרבה כסף בגטו.

3.       עבודות כפייה בצד תעסוקה בגטו:

מיום הקמת הגטאות היהודים גויסו לעבודות כפייה- היהודים התנדבו לעבודות אלה. כל מי שמסוגל לעבוד מגיע ומבקש להתנדב לעבודות הכפייה בגטו. המתנדבים ידעו שמי שעובד מקבל יותר אוכל.

בנוסף, העובדים האמינו שמי שעובד לא יישלח למותו. הם כוח נחוץ.

גורם שלישי הינו השפיות. מי שעבד נמצא במסגרת. המסגרת הזו שומרת על השפיות בחיים בגטו.

התעסוקה הינה עבודה יזומה ע"י היודנראט. היודנראט יוזמים הקמת מפעלים למען יהיו יותר יהודים עובדים.

חיים רמקובסקי- ראש היודנראט בגטו לודג'. חיי חיי ראוותנות היות והרוויח המון כסף ממפעל הצעצועים בגטו. העסיק למעלה מ90% מאוכלוסיית הגטו.

אדם צ'רניאקוב – ראש היודנראט בגטו ורשה. חיי חיים צנועים. כשהתבקש ע"י הנאצים להכין רשימות של יהודים לשליחה לטרבלינקה התאבד.

4.       היפוך עולמה של המשפחה:

בגטו נוצר מצב שההורים הופכים להיות לתלויים בילדים המפרנסים. המילה של הילדים נהיית מרכזית. לילדים יש הרגשה שיש זכות לומר עוד דברים. מתחים נוצרים בתוך המשפחה שמשפיעים מאוד על מה שקורה ליהודים.

5.       קידוש השם מול קידוש החיים:

הרב ניסבוים- פתר בעיות הלכתיות ומוסריות בקרב היהודים בגטו בבעיותיהם השונות. הרב ניסבוים הבין שהוא צריך לפסוק פסק הלכה, אשר יהווה סמן שבעקבותיו ילך בכל דילמה בה הוא יתקל. הוא ידע שיהיו בעיות כאלה ליהודים גם אחרי שיקחו אותו למחנה ההשמדה. הוא פסק:

"זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות. לפנים דרשו אוייבים את הנשמה, והיהודי הקריב את נשמתו על קידוש השם. עתה, דורש הצורר את הגוף היהודי, וחובה על היהודי להגן עליו- לשמור על חייו"

עד השואה, נדרשו היהודים להמיר את דתם (להתנצר). הרב ניסבוים הבין כי מצב זה השתנה. היהודים לא יכולים להתנצר, לא יכולים לברוח מהמצב אלא להתמודד עימו.

6.       פעולות סיוע ועזרה:

הנאצים הם אלה שמינו את חברי היודנראט. אנשים אלה היו בעלי השפעה על הקהילה היהודית. היודנראט נוסד על מנת לעשות את כל ה"עבודה השחורה"- שמירה על הסדר, אריזציה וכו'. היודנראטים לוקחים על עצמם פעולות שהנאצים לא הטילו עליהם. יוזמים פעולות להצלת יהודים ישירות ובעקיפין.

א.      סיוע בתחום המזון- היודנראט מקים מרכז סיוע (ורשה)ß הקמת מטבחים עממיים. במטבחים אלה משתדל היודנראט לארגן יותר אוכל ממה שמחולק ע"י הנאצים. אחראי מצד הנאצים על חלוקת המזון. היודנראט מוסיף עוד מזון בנוסף לקצבת הנאצים. המזון מגיע מחוץ לגטו בצורות שונות. היודנראט קונה בכספיו אוכל מחוץ לגטו באופן בלתי חוקי, ומביא אותו למטבחים.

מרכז הסיוע מומן בעיקר ע"י "ארגון הג'וינט העולמי"- ארגון זה הינו מוסד יהודי אמריקני שעסק ועוסק עד ימינו באיסוף כספים לטובת העם היהודי. בפולין, ארגון זה מבוסס עוד לפני מלחה"ע ה-1. בפריצת מלחה"ע ה-2 וכיבושי היטלר (1939+), הנאצים לא מונעים את העברת הכספים, הבגדים והאמצעים ההומניטריים ליהודי פולין. צעד זה יכל לגרום לסכסוך עם ארה"ב המשפיעה.

ב.       עזרה רפואית- הקמת מרפאות, בתי-חולים בגטו. גם אלה הצטיידו בתרופות ואמצעים בזכות ארגון הג'וינט.

ג.        הקמת בתי יתומים, גני ילדים, מסגרות חינוך- החל משנת 1941. החינוך היה אסור. מסגרות החינוך התבצעו במחתרת. גרמניה מפסיקה את פעילות הג'וינט וארה"ב מצטרפת למלחמה.

ד.       בתי מדרש ובתי כנסת- בסתר. הגן או הכיתה משנים תפקיד ונהיים בתי כנסת ומדרשות.

פעולות אלה נוהלו ע"י היודנראט. מצד הנאצים היודנראט לא אמורים לפעול כך אלה לפעול רק לטובתם. היודנראט הופך להיות הנהגה חזקה.

מלכים ב' פרק כ"ג- מות יאשיהו

תיאור מות יאשיהו בקרב מגידו- 609 לפנה"ס

עפ"י ספר מלכים ב', מת יאשיהו בקרב, וחייליו הובילו אותו לירושלים שם נקבר.

עפ"י ספר דברי הימים ב', מסר מלך מצרים מסר ליאשיהו בו הוא מבקש מיאשיהו לא להילחם בו. זהו רצון האל! יאשיהו נלחם בכל זאת. הוא נפצע בקרב. לאחר פציעתו הועבר לירושלים, שם הוא מת ונקבר. מתאר סירוב להקשיב לאלוהים לפני מותו.

דברי הימים מצא קושי בדרך בה יאשיהו הצדיק מת במגידו- כי עפ"י תפיסת הגמול האישי שבה מאמין מחבר דברי הימים יאשיהו אמור לקבל שכר במותו. לכן, הוא הוסיף סיפור על שיחה בין פרעה לבין יאשיהו. במכתבו פרעה מבקש מיאשיהו שלא ילחם בו, ואומר שזהו מסר מהאל. יאשיהו יצא בכל זאת להילחם בפרעה ונפצע אנושות בקרב. הוא ביקש מעבדיו להעלותו לירושלים, שם מת וזכה להספד מכובד.

מחבר דברי הימים הוסיף ליאשיהו חטא, לא שמע בקול ה', ולכן מת בקרב.

בנוסף: כדי לשבח את יאשיהו הצדיק הוסיף שיאשיהו רק נפצע בקרב ולא מת בקרב כמתואר בספר מלכים- כך יש סיכום של הלל ושבח ליאשיהו בסוף ימיו.

פס' 30-36:

בזמן חוסר השלטון ביהודה, מנצלת מצרים את המצב ופועלת למען המלכת יהויקים (היה פרו-מצרים).

פרעה נכה משתלט על יהודה, מגלה את יהואחז אחרי 3 חודשי מלכות (609 לפנה"ס), ממליך את אליקים במקום יהואחז, משנה את שמו ליהויקים (מראה על בעלות, שליטה). יהויקים מחוייב להעלות מס למצרים ולא למרוד. העם לא רצה שמצרים תשתלט ולכן לא המליכו את אליקים קודם למרות היותו הבכור.

יהויקים פרו-מצרי. פרעה משתלט על יהודה למשך 4 שנים (עד605 לפנה"ס- קרב כרכמיש בו בבל משתלטת על האזור) במשך השנים האלה, יהויקים דורש מיסים גבוהים מעם הארץ העשירים, ומשלם למצרים.

בפרק כ"ד מתניה יומלך במקום יהויכין בן יהויקים על יהודה ע"י נבוכדנצר מלך בבל.

הקיום היהודי בגטו

במקור, גטו הינה שכונה. מהמאה ה-20, השימוש היחיד למילה גטו הינו בהקשר הנאצי. השימוש הנאצי הינו כינוס אוכלוסייה בשכונה או במס' רחובות, הסגורים בחומה או גדרות תיל, עם שער, תוך פיקוח על האוכלוסייה המיושבת.

הגטאות הוקמו בשכונות לא יהודיות מכיוון שהיהודים גרו ברווחה טובה. בשכונות הגטו נמצאו דירות קטנות יותר וצנועות יותר.  צמרת הקצונה הנאצית השתכנה בבתים המפוארים יותר של היהודים המפונים.

הגטאות לא היו בגרמניה. בגרמניה היו רק מחנות ריכוז למתנגדי המשטר וכד'. הגטאות ליהודים נמצאים בעיקר בפולין ובמדינות הכבושות במערב אירופה ובמזרחה.

לא היה בהכרח פיצוי לפולנים שפונו מבתיהם לטובת הגטו.

באזורים חקלאיים התקיימו גטאות קטנים. בגטאות אלה התקיימו ימי שוק. הענישה הייתה פחות מחמירה.

1939-1945  מוקמים גטאות הממשיכים ומתקיימים עד סוף המלחמה.  הם מדללים במהלך המלחמה.

1939-1942 עיקר הדילול של אוכלוסיית הגטו.

המטרות האמתיות בהקמת הגטאות

המטרות המוצהרות בהקמת הגטאות

1.       ריכוז ובידוד היהודים: ריכוזם למקום אחד, ובידולם מהאוכלוסייה הכללים. כל יהודי מסומן בטלאי צהוב. העונש על אי ענידת הטלאי הצהוב הוא מוות.  הנאצים מקצים להם מקום מגורים. יש רישום מסודר מי נמצא איפה מתי. מטרת הרישום היא פיקוח. ניטלת חירותו של אדם בחופש התנועה. 2.       הרס התשתית הכלכלית של היהודים: אריזציה החרמת כל הרכוש היהודי- מפעלים, חנויות, בתי עסק וכו'. ברגע שהמשפחות היהודיות נכנסות לגטו יש כמות מוגבלת של דברים שניתן לקחת איתם (מס' מזוודות מוגבל, מס' שמיכות מוגבל, מס' נעליים מוגבל וכיו"ב). היהודים מנסים להחביא כמה שיותר. יהודי שהחביא יותר הצליח לשרוד יותר. 3.       שימוש בכוח עבודה יהודי: כוח עבודה זמין וחינמי. נחטפו יהודים למחנות עבודה. לאחר הקמת הגטאות, לקיחת היהודים למחנות העבודה הייתה מסודרת יותר. עבודה=חיים אם אדם עובד הוא מקבל אישור עבודה. עם אישור עבודה אדם יכול להגיע לעבודה. בעבודה היו מקבלים היהודים אוכל, אשר חלקו היה נשמר למשפחה. ישנה שמירה על שגרת חיים. שמירה על השפיות. בגטאות מוקמים מפעלים גם ע"י לא-נאצים. מפעלים אלה מייצרים דברים לשירות הצבא הנאצי- מדים, תחמושת, סירים, כלי מטבח וכו'. לעיתים, היהודים יזמו הקמת מפעלים על מנת ליצור עוד מקומות עבודה. בשל כך היו בטוחים שברגע שיהיו חיוניים לנאצים, הם ינצלו. היהודים שירתו גם בבתי הנאצים במטבח וניקיון, עבדו עבודות בניין, סלילת כבישים וכו'. 4.       פגיעה תרבותית רוחנית:         -          הפסקת מערכת החינוך הפורמלית. אין גני ילדים, אין בתי ספר, אוניברסיטאות וכד'. כל לימוד הינו לימוד בסתר. -          אסור לקיים את פולחן הדת היהודית בגלוי. איסור על בתי כנסת, תפילה בציבור, לימוד דת, ישיבות. פגיעה ברוח היהודי. לא לתת מזון רוחני בנוסף לחוסר במזון הפיזי. לא לאפשר מקום מפלט.  רמת החומרה תלויה במפקד הגטו ובמערכת היחסים בין ראש היודנראט למפקד הגטו.   בכל זאת, אין גטו שלא התקיימה בו מערכת חינוך בסתר.  5.       יצירת עמימות בחיי היהודים: מערכת החיים של היהודים לא ברורה. שום דבר לא בטוח שיקרה מחר. מעבר לרעב, הצפיפות, לתנאי התברואה הקשים, צפיפות מגורים ורעב היהודי לא יודע מה יקרה עוד דקה, שעה, יום. מה הנאצים יעשו בכל רגע נתון? זוהי מטרה אמיתי של הגרמנים ליצור עמימות כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית. לאן נוסעים במשלוחים ברכבות? 6.       גירוש היהודים למקום לא ידוע: בפולין הוקמו 6 מחנות השמדה. באופן מסודר נרצחו בהם יהודים. הגירושים התחילו קודם לכן לכל מני מקומות אחרים. גירוש מהשטחים הכבושים. ליהודים לא אומרים לאן הוא מגורש. למחנה עבודה/גטו/מחנה השמדה. זהו גם חלק מהעמימות.      אפילו הנאצים לא תכננו את הכל מראש. תמיד הם מצאו מקומות חדשים לגירוש היהודים.

1.       הקמת הגטאות היא כדי למנוע ספסרות במזון. ספסרות היא מכירת מוצרים במכירים מופקעים בשוק השחור. הגרמנים אחראיים על המזון שנמצא בגטו ולכן הם חשבו שלא תהיה ספסרות. 2.       למנוע הפצת הודעות שווא חתרניות ותבוסתניות מצד היהודים. יהודים מאז תחילת המלחמה עסקו להפיץ שמועות לגבי הנאצים כמו פגיעה ביהודים, מדיניות גזענית, העולם שותק (לשון סגי נהור). הסיבה לכליאת היהודים בגטו היא הפסקת השמועות הללו. 3.       למנוע הפצת מגיפות. הנאצים רוצים להגן על היהודים. המלחמה גורמת להשתוללות המגיפות. אם הם יסגרו במקום אחד, יוכלו הנאצים לשמור על מצב סניטרי תקין. 4.       האוכלוסייה המקומית היא אנטישמית ולכן יש לקבץ את היהודים כדי למנוע פגיעה בהם. מטרות אלה מופנות גם כלפי היהודים וגם כלפי העולם החופשי.

3 מאבקים בחייו של יהודי בכל יום:

1.       מאבק על הלחם- ניתנו 270 קלוריות ביום.

2.       מאבק על העבודה- עבודה=חיים. נשמרת השפיות.

3.       מאבק על התקווה- כל יהודי מנסה לקיים אורח חיים נורמטיבי בגטו. ספרייה, בית ספר, תיאטרון וכו'.

היהודים מוצאים עצמם מופרדים ומבודדים מאחורי חומות הגטו.

דמוקרטיה

דמוקרטיה כצורת ממשל

"ממשל העם בידי העם ולמען העם"_{(א. לינקולן)}

העם הוא הגורם המרכזי השולט על עצמו.  בתקופה המודרנית הדמוקרטיה שמה דגש על מוסדות ונהלים. ישנם עקרונות המנחים את הדמוקרטיה. בלעדיהם הדמוקרטיה אינה דמוקרטיה, למשל:

·         הפרדת רשויות

·         החירות חופשיות

·         הכרעת הרוב

·         פלורליזם

·         הסכמיות

ועוד ועוד.

לא כל הדמוקרטיות זהות. חלקן מדגישות חלקים שונים במאפייניהם.

דמוקרטיה כערך

"האדם הוא יצור תבוני ונולד עם "זכויות טבעיות"- שאינן ניתנו לו ע"י אף גורם של שלטון או מדינה, ולכן אינן יכולות להילקח ממנו ע"י אף גורם שהוא שלטון או מדינה"_{(ג'ון לוק)}

תק' ההשכלה הביאה את הרעיונות של ליברליות והומניות לתודעה. העמידה את האדם במרכז. עד תקופת ההשכלה הכנסייה במרכז. תפישה חדשה לחלוטין.

אמנה חברתית ç למדינה. אנשים התחילו להתווכח על ענייני אדמה וכדומה. הגיעו להסכמה- לחלק בין קבוצות בני האדם טריטוריות, ובכל טריטוריה יהיה שלטון עצמאי. מטרת ה"מדינה" תהיה לשמור על זכויותיהם הטבעיות של בני האדם החיים באותה טריטוריה.

האמנה החברתית מושתתת על כבוד האדם ß פלורליזם וסובלנות (אני אסבול בהקשבה לאחר מתוך עקרון כבוד האדם).

ערכי יסוד בדמוקרטיה

חירות

כל בני האדם נולדו חופשיים, לא תלויים בשלטון או במדינה. כל אדם יכול לבחור באופן חופשי מהטוב לו, מה מתאים לו, כיצד הוא רוצה לחיות את חייו.

שוויון

כל בני האדם נולדו שווים.

שני ערכים אלה משחקים תפקיד מרכזי בכל שלטון דמוקרטי.

תפקידה של המדינה המודרנית לדאוג לשוויון הזדמנויות לכל אזרחיה:

·         חוק חינוך חינם.

·         ביטוח בריאות.

תמיד ישנו מתח בין החירות והשוויון. הניסיון לפשר בין שני ערכים אלה הוליד דגמים שונים של מודלים למשטרים דמוקרטיים. חלק בחרו להדגיש את עיקרון החירות וחלק בחרו להדגיש את עקרון השוויון.

האמנה החברתית

תק' ההשכלה:

עפ"י האמנה החברתית בתק' זו, עם הקמתן של המדינות המודרניות הוחלט על מערכת יחסים בין בני האדם והמדינה. כיצד תתנהל המדינה לאוכלוסייה שחיה בה.

אם בני האדם חופשיים ושווים זה לזה, אז יש להם אינטרס משותף לקיום מדינה.

המשטר מאפשר לכל אדם במדינה להיות "יצור אוטונומי חופשי" והמדינה תגן על חירותו ועל זכויותיו. העם הוא הריבון.

במאה ה-18 הרעיון הזה מתחיל להתפתח.

כשמדובר בבני אדם מדובר בזכויות, וכשמדובר במשטר תמיד מדובר על הגבלות.

בכל מדינה דמוקרטית חייבים להתקיים :

1.       שלטון העם- כל אחת לתקופה מתקיימות בחירות דמוקרטיות לשלטון חדש.

2.       הכרעת הרוב- "המיעוט של היום הוא הרוב של מחר". לא רק סוג הרוב. במשטר דמוקרטי חייבים לשאול את רצון העם.

3.       חייבים להתקיים בו"ז כל עקרונות הדמוקרטיה. אין חצי דמוקרטיה. כל עקרונות הדמוקרטיה באים לידי ביטוי (חירות, חופש ביטוי, שוויון בפני החוק וכיו"ב).

א.      עיקרון שלטון העם

ב.       עקרון החלטת הרוב

ג.        עקרון הפלורליזם

ד.       עקרון זכויות אדם ואזרח

ה.      הפרדת רשויות

ו.        חילופי שלטון

ז.        שלטון החוק

ח.      שוויון בפני החוק

כשגישה מעדיפה את החירות על פני השוויון היא נקרית "גישה ליברלית"- שוק חופשי, לא מתערבת בחיי העם. "גישת הצווארון הלבן". מקצועות חופשיים. לא מתערבת בחיי הפרט אך לא מתעלמת מהשוויון.

לעומתה, הגישה הסוציאל דמוקרטית מדגישה את עיקרון השוויון. מתערבת בחיי העם. מתערבת בחוק. גישה קהילתית. גישה חברתית.

2 הגישות דמוקרטיות ושתיהם מציגות חירות בשוויון. אמנם במינון שונה אך מציגות אותם.

רוב המדינות הדמוקרטיות לא ליברליות ולא סוציאל דמוקרטיות אלא "הדרך השלישית":

מדינת רווחה-

משותף לגישה ליברלית וסוציאל דמוקרטית-

1.       מדיניות דמוקרטית.

2.       ערכי היסוד: חירות + שוויון

עקרון שלטון העם הוא העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה. העם הוא הריבוןç בחירות חופשיות אחת לזמן קבוע. סדירות.

עקרונות הדמוקרטיה:

מובן פורמלי	מובן מהותי
טכני. כיצד להוציא אל הפועל את העיקרון. מה הרשות האחראי תעל כך צריכה לעשות. לדוגמא: אם הכנסת רוצה לחוקק חוק, יש לערוך 3 קריאות. טכניקה ולא המהות. לדאוג לתהליך הוגן.	ההתאמה לעקרונות הדמוקרטיה החופשית. מתעסק בתוכן. לא כל חוק שעובר ב3 קריאות בעל תוכן ראוי.

ישנו שילוב  בין המובן הפורמלי והמובן המהותי בכל עיקרון דמוקרטי.

הסדר הסטטוס קוו

ביטוי למדינה יהודית

1947 - החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית (החלטת 181).

שנת המפנה בין הדתיים לחילוניים בארץ.

אגודת ישראל (הדתיים) --- מנגד --- מפלגות הפועלים (דוד בן גוריון בראשם).

ע"פ דעתו של דוד בן גוריון, אף על פי שהוא חילוני לגמרי, היא שמדינת ישראל צריכה להיות בעלת צביון יהודי.

הסכם הסטטוס קוו נחתם בין המפלגות הדתיות לחילוניות במטרה לשמור על המצב הקיים בין דתיים לחילוניים במדינה היהודית שתקום, כלומר, לשמור על מה שהיה בתקופת היישוב.

סטטוס קוו = (בעברית) שמירה על המצב הקיים.

מועצת העם הזמנית (הממשלה שבדרך) - היא זאת שהעלתה וחתמה על הסכם הסטטוס קוו.

סעיפי ההסכם:

1.       שמירת כשרות במקומות ציבוריים (בתי ספר, פרלמנט, משרדי הממשלה, צה"ל, וכו').

נוהל/חקיקת משנה - הוראה של הרשות המבצעת, לא חוק רשמי.

*פקודת הכשרות בצה"ל (1953) - פקודה רשמית, חוקית.

2.       שמירת שבת במקומות ציבוריים - שמירת שבת בפרהסיה: "חוק שעות עבודה ומנוחה" 1951, תוקן בשנת 1996.

ל"חוק שעות עבודה ומנוחה" ישנו פן דתי ופן חברתי, מצד אחד הוא מאפשר יום מנוחה לכל אדם ע"פ דתו ומצד שני הוא שומר שלא יעבידו אף אדם יתר על המידה בניגוד לרצונו.

3.       חוק אוטונומי דתי- חינוך חרדי עצמאי. הוא אומר שהוא מתכחש למקצועות הליבה. שר החינוך התנה מתן תקציב לבתי ספר חרדים בלימוד מקצועות הליבה. בשם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, ניתן חינוך אוטונומי דתי (עצמאי).

4.       מתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים לעסוק בענייני אישות- ענייני משפחה, נישואים, גירושים וכיו"ב. מי שאינו יהודי, יתנהל לפי דתו. ç חוק בתי דין רבניים 1953: כל ענייני האישות נערכים אך ורק בבתי דין רבניים או מקביליהם בדתות השונות. אין נישואים אזרחיים. חוק זה מחזק את הלאומיות האתנית.

המיעוט הערבי רואה באופייה היהודי של המדינה גורם מפלה. בעיקר "חוק השבות". מכאן הגיע המושג "זכות השיבה"

©גופר עודד

חוק השבות- 1950

החוק מתבסס על הכתוב במגילה. חוק בעל אופי חוקתי שאינו חוק יסוד.

חוקה:

1.      סדרי שלטון ואופיו.

2.      זכויות אדם ואזרח.

3.      מערכת היחסים בין השלטון לאזרחיו.

חוקה פורמלית.

חוק השבות מעניק למדינה אופי יהודי. חוק השבות מעניק למדינה אופי של לאומיות אתנית.

סעיפי החוק:

1.      כל יהודי זכאי לעלות ארצה.

2.      א. העלייה תעשה עפ"י אשרת עולה.

ב. אשרת עולה תינתן לכל יהודי שרוצה להשתקע בישראל, חוץ מאם החליט שר הפנים שהמבקש :

·         פועל נגד העם היהודי

·         עלול לסכן את בטחון המדינה או בריאות הציבור.

·         בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

3.      תעודת עולה:

א.      יהודי שבא לישראל והביע רצון להשתקע בה.

ב.      כל הסייגים בסעיף 2ב' יחולו גם על קבלת תעודת עולה.

4.      תושבים וילדים:

א.      כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תוקפו של החוק וכל יהודי שנולד בארץ בין תחילת תוקפו של החוק ובין אחריו, דינו כדין מי שעלה לפני חוק זה.

זכויות בני משפחה: מתייחסות לילדים, 3 דורות, סבים וסבתות, בני זוג וכו'.

מיהו יהודי? שאלה שהתנוססה בראש החוק. מי רשאי לעלות ולקבל אזרחות?

·         הואתודוכסים: מי שנולד לאם יהודייה או התגייר כהלכה.

·         מי שקיבל חינוך יהודי ו/או ציוני.

·         מי שמגדיר עצמו ומרגיש כיהודי.

·         מי שמגדיר עצמו יהודי מבחינה לאומית.

ישנן עוד גרסאות למיהו יהודי.

בראשית המדינה ישנה עמימות חוקית.

מלחמת ששת הימים היוותה שיא מבחינה צבאית, ונקודה למחשבה מבחינה אישית. מביאה לכמה תובנות.

בג"ץ רופאיזן 1970-  רופאיזן היה יהודי שהמיר את דתו בעקבות סיפור הצלתו בשואה. הוא תבע ממשרד הפנים להכיר בו על- פי סעיף הלאום כיהודי, ולאפשר לו לעלות למדינת ישראל מכורח חוק השבות למרות שעפ"י דתו הוא נוצרי. ביקש להפריד בין דת ללאום- יהודי.

רופאיזן מנמק את רצונו לעלות ארצה:

1.      אני מרגיש יהודי. לכן צריך להכיר בי יהודי למרות שדתי אחרת.

2.      עפ"י ההלכה אני יהודי. נולדתי יהודי.

בג"ץ דוחה את העתירה בטענה שעפ"י התפיסה המקובלת, אדם שהמיר את דתו לא נחשב יהודי.

בג"ץ שליט 1968ç 1970- רס"ן בנימין שליט. קצין בצה"ל. עותר לבג"ץ נגד שר הפנים. הוא אומר שהוא יהודי. הוא גם משרת בצבא. אשתו אינה יהודייה. שניהם מגדירים עצמם כאתאיסטים. שליט ביקש לרשום את ילדיו כיהודים.

נימוקיו של שליט:

1.      אישתי ואני מגדירים עצמנו כחסרי דת ולכן אין משמעות לעובדה שאמם של ילדי אינה יהודייה. זכותו של שליט להגדירו עצמו כך מתוף חופש הדת והמצפון.

2.      אנו מתכוונים לחיות במדינת ישראל ולהעניק לילדנו חינוך יהודי.

מסיבות אלה ביקש שליט לרשום את ילדיו כיהודים.

בקשתו של שליט להגדיר יהדות רק כלאום ולא להתייחס לפן הדתי.

פסיקת בג"ץ: על משרד הפנים לרשום כיהודי כל מי שמצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת, בתנאי שההצהרה נאמרה בתום לב. לשר הפנים או לפקידים מטעמו אין סמכות לרשום במרשם האוכלוסין כל רישום שהוא בניגוד להצהרתו של האדם עצמו. יש לרשום את ילדיו של שליט כיהודים בת.ז.

בג"ץ הפריד בין דת ללאום גישה אקטיביסטית

בג"ץ החליט החלטה זו היות ואין הסבר מפורש בחוק למי הוא יהודי. לכן החליט על תקדים משפטי: פרשנות משפטית במקום שאין בו חוק מפורש. על פיה יש לפסוק כל עוד לא נחקק חוק או סעיף חדש בחוק.

שני בג"צים אלה הביאו לתיקון סעיף 4ב' בחוק השבות, ומגדירה מיהו יהודי:

יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או התגייר ואינו בן דת אחרת.

לרבנות הראשית אין יכולת לפקח על כל המתגיירים ברחבי העולם ולכן כל אדם שמגיע עם תעודת גיור מחוץ לגבולות המדינה, אסור למשרד הפנים שלא לרשום אותו כיהודי.