החוק מתבסס על הכתוב במגילה. חוק בעל אופי חוקתי שאינו חוק יסוד.
חוקה:
1. סדרי שלטון ואופיו.
2. זכויות אדם ואזרח.
3. מערכת היחסים בין השלטון לאזרחיו.
חוקה פורמלית.
חוק השבות מעניק למדינה אופי יהודי. חוק השבות מעניק למדינה אופי של לאומיות
אתנית.
סעיפי החוק:
1. כל יהודי זכאי לעלות ארצה.
2. א. העלייה תעשה עפ"י אשרת עולה.
ב. אשרת
עולה תינתן לכל יהודי שרוצה להשתקע בישראל, חוץ מאם החליט שר הפנים שהמבקש :
·
פועל נגד
העם היהודי
·
עלול
לסכן את בטחון המדינה או בריאות הציבור.
·
בעל עבר
פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
3. תעודת עולה:
א.
יהודי
שבא לישראל והביע רצון להשתקע בה.
ב.
כל
הסייגים בסעיף 2ב' יחולו גם על קבלת תעודת עולה.
4. תושבים וילדים:
א.
כל יהודי
שעלה לארץ לפני תחילת תוקפו של החוק וכל יהודי שנולד בארץ בין תחילת תוקפו של החוק
ובין אחריו, דינו כדין מי שעלה לפני חוק זה.
זכויות
בני משפחה: מתייחסות לילדים, 3 דורות, סבים וסבתות, בני זוג וכו'.
מיהו יהודי? שאלה שהתנוססה בראש החוק. מי רשאי לעלות ולקבל אזרחות?
·
הואתודוכסים:
מי שנולד לאם יהודייה או התגייר כהלכה.
·
מי שקיבל
חינוך יהודי ו/או ציוני.
·
מי
שמגדיר עצמו ומרגיש כיהודי.
·
מי
שמגדיר עצמו יהודי מבחינה לאומית.
ישנן עוד גרסאות למיהו יהודי.
בראשית המדינה ישנה עמימות חוקית.
מלחמת ששת הימים היוותה שיא מבחינה צבאית, ונקודה למחשבה מבחינה
אישית. מביאה לכמה תובנות.
בג"ץ רופאיזן 1970- רופאיזן היה יהודי שהמיר את דתו בעקבות סיפור
הצלתו בשואה. הוא תבע ממשרד הפנים להכיר בו על- פי סעיף הלאום כיהודי, ולאפשר לו
לעלות למדינת ישראל מכורח חוק השבות למרות שעפ"י דתו הוא נוצרי. ביקש להפריד
בין דת ללאום- יהודי.
רופאיזן מנמק את רצונו לעלות ארצה:
1. אני מרגיש יהודי. לכן צריך להכיר בי יהודי למרות שדתי אחרת.
2. עפ"י ההלכה אני יהודי. נולדתי יהודי.
בג"ץ דוחה את העתירה בטענה שעפ"י התפיסה המקובלת, אדם שהמיר
את דתו לא נחשב יהודי.
בג"ץ שליט 1968ç 1970- רס"ן
בנימין שליט. קצין בצה"ל. עותר לבג"ץ נגד שר הפנים. הוא אומר שהוא
יהודי. הוא גם משרת בצבא. אשתו אינה יהודייה. שניהם מגדירים עצמם כאתאיסטים. שליט
ביקש לרשום את ילדיו כיהודים.
נימוקיו של שליט:
1. אישתי ואני מגדירים עצמנו כחסרי דת ולכן אין משמעות לעובדה שאמם של
ילדי אינה יהודייה. זכותו של שליט להגדירו עצמו כך מתוף חופש הדת והמצפון.
2. אנו מתכוונים לחיות במדינת ישראל ולהעניק לילדנו חינוך יהודי.
מסיבות אלה ביקש שליט לרשום את ילדיו כיהודים.
בקשתו של שליט להגדיר יהדות רק כלאום ולא להתייחס לפן הדתי.
פסיקת בג"ץ: על משרד הפנים לרשום כיהודי כל מי שמצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת
אחרת, בתנאי שההצהרה נאמרה בתום לב. לשר הפנים או לפקידים מטעמו אין סמכות לרשום
במרשם האוכלוסין כל רישום שהוא בניגוד להצהרתו של האדם עצמו. יש לרשום את ילדיו
של שליט כיהודים בת.ז.
בג"ץ הפריד בין דת ללאום גישה אקטיביסטית
בג"ץ החליט החלטה זו היות ואין הסבר מפורש בחוק למי הוא יהודי.
לכן החליט על תקדים משפטי: פרשנות משפטית במקום שאין בו חוק מפורש. על פיה יש
לפסוק כל עוד לא נחקק חוק או סעיף חדש בחוק.
שני בג"צים אלה הביאו לתיקון סעיף 4ב' בחוק השבות, ומגדירה מיהו
יהודי:
יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או התגייר ואינו בן דת אחרת.
לרבנות הראשית אין יכולת לפקח על כל המתגיירים ברחבי העולם ולכן כל
אדם שמגיע עם תעודת גיור מחוץ לגבולות המדינה, אסור למשרד הפנים שלא לרשום אותו
כיהודי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה