דמוקרטיה כצורת ממשל
"ממשל העם בידי העם ולמען העם"(א. לינקולן)
העם הוא הגורם המרכזי השולט על עצמו. בתקופה המודרנית הדמוקרטיה שמה דגש על מוסדות ונהלים. ישנם עקרונות המנחים את הדמוקרטיה. בלעדיהם הדמוקרטיה אינה דמוקרטיה, למשל:
· הפרדת רשויות
· החירות חופשיות
· הכרעת הרוב
· פלורליזם
· הסכמיות
ועוד ועוד.
לא כל הדמוקרטיות זהות. חלקן מדגישות חלקים שונים במאפייניהם.
דמוקרטיה כערך
"האדם הוא יצור תבוני ונולד עם "זכויות טבעיות"- שאינן ניתנו לו ע"י אף גורם של שלטון או מדינה, ולכן אינן יכולות להילקח ממנו ע"י אף גורם שהוא שלטון או מדינה"(ג'ון לוק)
תק' ההשכלה הביאה את הרעיונות של ליברליות והומניות לתודעה. העמידה את האדם במרכז. עד תקופת ההשכלה הכנסייה במרכז. תפישה חדשה לחלוטין.
אמנה חברתית ç למדינה. אנשים התחילו להתווכח על ענייני אדמה וכדומה. הגיעו להסכמה- לחלק בין קבוצות בני האדם טריטוריות, ובכל טריטוריה יהיה שלטון עצמאי. מטרת ה"מדינה" תהיה לשמור על זכויותיהם הטבעיות של בני האדם החיים באותה טריטוריה.
האמנה החברתית מושתתת על כבוד האדם ß פלורליזם וסובלנות (אני אסבול בהקשבה לאחר מתוך עקרון כבוד האדם).
ערכי יסוד בדמוקרטיה
חירות
כל בני האדם נולדו חופשיים, לא תלויים בשלטון או במדינה. כל אדם יכול לבחור באופן חופשי מהטוב לו, מה מתאים לו, כיצד הוא רוצה לחיות את חייו.
שוויון
כל בני האדם נולדו שווים.
שני ערכים אלה משחקים תפקיד מרכזי בכל שלטון דמוקרטי.
תפקידה של המדינה המודרנית
לדאוג לשוויון הזדמנויות לכל אזרחיה:
·
חוק חינוך חינם.
·
ביטוח בריאות.
תמיד ישנו מתח בין החירות
והשוויון. הניסיון לפשר בין שני ערכים אלה הוליד דגמים שונים של מודלים למשטרים
דמוקרטיים. חלק בחרו להדגיש את עיקרון החירות וחלק בחרו להדגיש את עקרון השוויון.
האמנה
החברתית
תק' ההשכלה:
עפ"י האמנה החברתית בתק'
זו, עם הקמתן של המדינות המודרניות הוחלט על מערכת יחסים בין בני האדם והמדינה.
כיצד תתנהל המדינה לאוכלוסייה שחיה בה.
אם בני האדם חופשיים ושווים זה
לזה, אז יש להם אינטרס משותף לקיום מדינה.
המשטר מאפשר לכל אדם במדינה
להיות "יצור אוטונומי חופשי" והמדינה תגן על חירותו ועל זכויותיו. העם
הוא הריבון.
במאה ה-18 הרעיון הזה מתחיל
להתפתח.
כשמדובר בבני אדם מדובר
בזכויות, וכשמדובר במשטר תמיד מדובר על הגבלות.
בכל מדינה דמוקרטית חייבים
להתקיים :
1.
שלטון העם- כל אחת לתקופה מתקיימות
בחירות דמוקרטיות לשלטון חדש.
2.
הכרעת הרוב- "המיעוט
של היום הוא הרוב של מחר". לא רק סוג הרוב. במשטר דמוקרטי חייבים
לשאול את רצון העם.
3.
חייבים להתקיים בו"ז כל עקרונות
הדמוקרטיה. אין חצי דמוקרטיה. כל עקרונות הדמוקרטיה באים לידי ביטוי (חירות, חופש
ביטוי, שוויון בפני החוק וכיו"ב).
א.
עיקרון שלטון העם
ב.
עקרון החלטת הרוב
ג.
עקרון הפלורליזם
ד.
עקרון זכויות אדם ואזרח
ה.
הפרדת רשויות
ו.
חילופי שלטון
ז.
שלטון החוק
ח.
שוויון בפני החוק
כשגישה מעדיפה את החירות על פני השוויון
היא נקרית "גישה ליברלית"- שוק חופשי, לא מתערבת בחיי העם. "גישת
הצווארון הלבן". מקצועות חופשיים. לא מתערבת בחיי הפרט אך לא מתעלמת
מהשוויון.
לעומתה, הגישה הסוציאל דמוקרטית מדגישה
את עיקרון השוויון. מתערבת בחיי העם. מתערבת בחוק. גישה קהילתית. גישה חברתית.
2 הגישות דמוקרטיות ושתיהם מציגות חירות
בשוויון. אמנם במינון שונה אך מציגות אותם.
רוב המדינות הדמוקרטיות לא ליברליות ולא
סוציאל דמוקרטיות אלא "הדרך השלישית":
מדינת רווחה-
משותף לגישה ליברלית וסוציאל דמוקרטית-
1.
מדיניות דמוקרטית.
2.
ערכי היסוד: חירות + שוויון
עקרון שלטון העם הוא העיקרון
הבסיסי בדמוקרטיה. העם הוא הריבוןç בחירות חופשיות אחת לזמן קבוע. סדירות.
עקרונות הדמוקרטיה:
|
מובן פורמלי
|
מובן מהותי
|
|
טכני.
כיצד להוציא אל הפועל את העיקרון. מה הרשות האחראי תעל כך צריכה לעשות. לדוגמא:
אם הכנסת רוצה לחוקק חוק, יש לערוך 3 קריאות. טכניקה ולא המהות.
לדאוג
לתהליך הוגן.
|
ההתאמה
לעקרונות הדמוקרטיה החופשית. מתעסק בתוכן.
לא
כל חוק שעובר ב3 קריאות בעל תוכן ראוי.
|
ישנו שילוב בין המובן הפורמלי והמובן המהותי בכל עיקרון
דמוקרטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה