ביטוי למדינה יהודית
1947 - החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית (החלטת 181).
שנת המפנה בין הדתיים לחילוניים בארץ.
אגודת ישראל (הדתיים) --- מנגד --- מפלגות הפועלים (דוד בן גוריון בראשם).
ע"פ דעתו של דוד בן גוריון, אף על פי שהוא חילוני לגמרי, היא שמדינת ישראל צריכה להיות בעלת צביון יהודי.
הסכם הסטטוס קוו נחתם בין המפלגות הדתיות לחילוניות במטרה לשמור על המצב הקיים בין דתיים לחילוניים במדינה היהודית שתקום, כלומר, לשמור על מה שהיה בתקופת היישוב.
סטטוס קוו = (בעברית) שמירה על המצב הקיים.
מועצת העם הזמנית (הממשלה שבדרך) - היא זאת שהעלתה וחתמה על הסכם הסטטוס קוו.
סעיפי ההסכם:
1. שמירת כשרות במקומות ציבוריים (בתי ספר, פרלמנט, משרדי הממשלה, צה"ל, וכו').
נוהל/חקיקת משנה - הוראה של הרשות המבצעת, לא חוק רשמי.
*פקודת הכשרות בצה"ל (1953) - פקודה רשמית, חוקית.
2. שמירת שבת במקומות ציבוריים - שמירת שבת בפרהסיה: "חוק שעות עבודה ומנוחה" 1951, תוקן בשנת 1996.
ל"חוק שעות עבודה ומנוחה" ישנו פן דתי ופן חברתי, מצד אחד הוא מאפשר יום מנוחה לכל אדם ע"פ דתו ומצד שני הוא שומר שלא יעבידו אף אדם יתר על המידה בניגוד לרצונו.
3. חוק אוטונומי דתי- חינוך חרדי עצמאי. הוא אומר שהוא מתכחש למקצועות הליבה. שר החינוך התנה מתן תקציב לבתי ספר חרדים בלימוד מקצועות הליבה. בשם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, ניתן חינוך אוטונומי דתי (עצמאי).
4. מתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים לעסוק בענייני אישות- ענייני משפחה, נישואים, גירושים וכיו"ב. מי שאינו יהודי, יתנהל לפי דתו. ç חוק בתי דין רבניים 1953: כל ענייני האישות נערכים אך ורק בבתי דין רבניים או מקביליהם בדתות השונות. אין נישואים אזרחיים. חוק זה מחזק את הלאומיות האתנית.
המיעוט הערבי רואה באופייה היהודי של המדינה גורם מפלה. בעיקר "חוק השבות". מכאן הגיע המושג "זכות השיבה"
©גופר עודד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה