ציר זמן:
I.
1933-1939:
שלב החקיקה, הטרור והתעמולה.
II.
1939-1941: השלב הראשון של
מלחה"ע ה-2 עד תחילתו של "הפתרון הסופי".
III.
1941-1945: "הפתרון
הסופי".
1933- 530,000 יהודים בגרמניה. פחות מאחוז מכלל אוכלוסייה. רובם
משתייכים למעמד הבורגני. שכבת "האינטליגנציה העובדת". רק חלק מאוד קטן
מהיהודים שייך לבורגנות האמידה (בנקאים, תעשיינים וכד'). בעלי מקצועות חופשיים
ורוחניים (רופאים, נגנים)
מדיניות כלפי היהודים
-
חקיקה
-
טרור
מטרת המדיניות היא סילוק היהודים מגרמניה.
1.4.1933 "יום החרם"- עיתון
אנטישמי מפרסם סדרת כתבות אנטישמיות נגד היהודים. מתחיל בתעמולה אנטי- יהודית. הוחלט
על יום זה כעל יום חרם כללי על בתי העסק היהודיים, אזרחים וגיבוי של פלוגות הSA. אם מישהו ייקנה מוצר בבית עסק יהודי, חיילי
הSA יוציאו אותו מהחנות ו"טיפלו" בו.
"החוק להחזרת הפקידות על כנה"
1935: "חוק נירנברג"- המפלגה
הנאצית מחליטה להתאסף ולהתארגן על-מנת להחליט החלטות. מחליטה על חוקי נירנברג. 2
חוקים מרכזיים שנחקקו באותו זמן, והופכים להיות חוקים רשמיים במדינה:
חוק אזרחות הרייך: קריטריונים
לקבלת אזרחות גרמנית. גם מי שיש לו כבר אזרחות גרמנית, ולא עונה על קריטריונים
אלה, נשללת אזרחותו.
1. א. כל מי שנתון לחסות הרייך, ולכן הרייך מחוייב כלפיו.
ב. נתינות
המדינה ניתנת לפי הוראות חוק נתינות הרייך והמדינה.
2. א. אזרח הרייך- בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו המוכיח בהתנהגותו
שהוא נכון וראוי לשרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך.
ב. זכות
האזרחות מוענקת ע"י מתן תעודת אזרחות הרייך.
ג. לאזרח
הרייך מוענקות זכויות פוליטיות.
3. שר הפנים אחראי על יישום החוק.
הנאצים לא הבהירו את כוונתם כדי לא להתחייב על נתינת האזרחות לכל
אדם העונה על הקריטריונים.
כל אזרח חייב לפעול לפי העקרונות הנאציים ללא הצבת סימני שאלה.
החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני:
1. א. נישואים בין יהודים לבין בעלי דם גרמני או קרוב לו אסורים, ואלו
שנערכו בעבר או מחוץ לגבולות גרמניה- בטלים.
ב. רק
התובע הכללי יכול להגיש בקשה לביטול נישואים.
2. כל קיום של יחסים מחוץ לנישואים בין יהודים לבין בעלי דם גרמני או
קרוב לו אסורים.
3. יהודים אינם רשאים להעסיק במשק ביתם נתינות המדינה בעלות דם גרמני או
קרוב לו מתחת לגיל 45.
4. א. אסור ליהודים להניף את דגל הרייך או להשתמש בצבעיו.
ב. מותר
להציג את הצבעים היהודיים.
5. א. העובר על סעיף 1 עונשו מאסר.
ב. העובר על
סעיף 2 עונשו מאסר.
ג. העובר
על סעיפים 3+4 עונשו מאסר +קנס כספי.
6. שר הפנים אחראי ליישום החוק.
על שני חוקים אלה הוחלט בועידה בפה אחד.
מטרת החוקים:
1. להבדיל את היהודים מהגרמני.
2. לבודד את היהודים חברתית מהחברה הגרמנית.
3. החקיקה מתייחסת ספציפית ליהודים.
4. מוציאה את היהודים אל מחוץ לחוק.
1938- שנת המפנה: היטלר מצליח בתחום מדיניות החוץ לספח שטחים, לצבור כח שמחזק אותו במדיניות פנים נגד
היהודים. מראשית 1938 מתחיל שימוש מסיבי בתעמולה אנטי- יהודית, בפעולות טרור קטנות
נגד יהודים.
לאחר סיפוח אוסטריה במרץ 1938 מתחיל גל של פעולות טרור נגד היהודים.
דברים אלה מביאים לנישולם המוחלט והסופי מחיי החברה והכלכלה בגרמניה.
אדולף אייכמן: הגירה כפויה- מטעם הS.S. ארגון הגירה מזורזת של
יהודים אל מחוץ לשטח הרייך.
27.10.1938- גירוש היהודים מגרמניה בעלי אזרחות פולנית מטעם אייכמן. 30,000 יהודים
הוגלו לפולין. פולין לא מקבלת את היהודים. הם נשארים על קו הגבול בעיירה זבונשין.
הרשל גרינשפן: סטודנט יהודי, שחיי בצרפת, שהוריו חייו בזבונשין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה