14.5.1948-: מועצת העם הזמנית. ארץ ישראל נמצאת תחת שלטון מנדטורי ולא יכולה לקיים מוסדות ממשל עצמאיים. מ1920 הוקמו מוסדות ציבור נבחרים ביישוב היהודי. מוסדות אלה מנהלות את חיי היהודים הפנימיים. מתמחים התחומי פנים כגון: בריאות, חינוך. לא עוסקות בענייני חוץ וביטחון. ישנו המנדט אשר שולט בדברים אלה.
29.11.1947: ההכרזה באו"ם על הקמת מדינה יהודית בצד ערבית. מאותו הזמן מתחיל היישוב היהודי להכין עצמו לניהול מדיני מלא.
סזון- תקופת הציד. מדמים את הריב בין המחתרות לציד. יהודים "צדו" יהודים. ב47' הסזון הופסק, ושלוש המחתרות התאחדו על מנת להקים מדינה יהודית בא"י. בעיה נוצרה- שיטות הפעולה של המחתרות היו שונות אחת מהשנייה אך מטרתם הייתה זהה.
מגילת העצמאות:
מתחילה במילים: במדינת ישראל... (החלק הראשון של המגילה נותן צידוקים להקמת המדינה) עד ל-"לפיכך"
פסקה 1: הטיעון בפסקה הראשונה הוא טיעון המראה שלעם היהודי מגיעה הזכות לחיות בארץ ישראל במדינה ריבונית מנימוק היסטורי-דתי. העם היהודי הביא את ספר הספרים הנצחי. העם היהודי הסכים להביא מבשורותיו גם לשאר העמים.
פסקה 2: מעולם לא ניתק הקשר בין העם יהודי לארצו. הזיקה בין העם לארצו לא פסקה. מאז גלות בבל לא שב כל העם היהודי לארצו.
פסקה 3: העם היהודי לא נשאר ברמת הזיקה בלבד, אלא הוכיח ע"י הציונות כי הוא עם מעשי, ושב לארצו.
פסקה 4: מדברת על נושא הקונגרס הציוני הראשון ועל הרצל. טיעון היסטורי מוקד. בפסקה הרביעית מצוין בפעם הראשונה הקונגרס הציוני. עד פסקה 4 לא הוזכר הקונגרס והמפעל הציוני של הרצל. התארגנות לאומית ללא טריטוריה. העם היהודי התכוון, תכנן, רצה ויצר משהו חדש.
פסקה 5: הכרה בין לאומית- הצהרת בלפור, מתן המנדט לבריטניה מטעם חבר הלאומים שהחליט שזהו מנדט מסוג A (עד שתושבי המדינה יוכלו לנהל בעצמם את מדינתם)
פסקות 6,7,8: מתייחסות לנושא שואת העולם היהודי ומלה"ע ה-2. כל אחת בעלת דגש אחר; פסקה 6 מתמקדת ב-6 המיליונים שנרצחו. לא יה פתרון. לא הייתה תשובה לכל היהודים שנרצחו. מגיעה לנו מדינה על כל הנרצחים בשואה; הדגש בפסקה 7 הוא על מי ששרד. כל מי שנשאר חי לאחר השואה היה ראוי למדינה. שארית הפליטה והמעפילים (1945- מתגלה גודל הזוועה. מתגלות זוועות השואה. שערי המעצמות לא נפתחים לפליטים היהודים ממדינות הניכר. בריטניה אף היא לא פתחה שעריה למרות כל "הרצון הטוב"); בפסקה 8 ישנו דגש על הלוחמים היהודים שתמכו ועזרו בלוחמה במלה"ע ה-2. הישוב היהודי בחר לקחת חלק (צנחנים יהודיים, הגדודים היהודיים) במאמץ המלחמתי נגד הנאצים. "יש לעזור לבריטניה כאילו יש שואה, ויש להילחם בבריטניה כאילו שאין ספר לבן" בן גוריון ;
פסקה 9: מדברת על ההחלטה המחייבת על הקמת מדינה יהודית ב47'.
פסקה 10: זכות טבעית- זכות מולדת שלא ניתנת ע"י גורם אנושי, ולכן אף גורם אנושי לא יכול לקחת אותה. זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות בעל מדינה ריבונית בא"י.
החלק השני של מגילת עצמאות: החלק ההכרזתי:
שתי הפסקאות הראשונות בעלות תוקף משפטי:
חלק א': לפיכך שימש בלשון רבים כדי להדגיש החלטה רבת משתתפים, על בסיס דמוקרטי.
פסקה 13: הפסקה האידיאולוגית: אינה בעלת תוקף משפטי
ישנה הזכרה של החלק ההיסטורי בחלק ההכרזתי
האומות המאוחדות מוזכרות שוב (בהקשר הקמת המדינה, אך ללא הקמת המדינה הערבית).
שיום המדינה.. ישראל.
הבטחה לבחירות (דמוקרטיות) סדירות.
הבטחה לחוקה (שתכתב ע"י האסיפה המכוננת) עד ה-1 באוקטובר 48.
- האסיפה המכוננת
- בג"צ רוז'ינסקי
- בג"צ אלה שקדיאלי
האסיפה המכוננת, לימים כנסת ישראל הראשונה הינה הגוף שמטרתו הייתה לחוקק חוקה עד ה1.10.1948 על פי מגילת העצמאות.
לאסיפה היו שני גופים- מנהלת העם שתפקדה כממשלה ומועצת העם שכללה 37 חברים על בסיס שיוך מפלגתי.
עמ' 246
הן בג"צ רוז'ינסקי והן בג"צ שקדיאלי עוסקים בעיקרונות המובאים בפסקא 13 של מגילת העצמאות (החלק האידיאולוגי) ובמעמדה החוקתי- בפסקא 13 נכתב: “תקיים שיוויון זכויות מוחלט ללא הבדל דת, גזע ומין... ". בג"ץ רוגוזינסקי (הידוע בשמו כבג"ץ הקיבוצניקים)– זוג קיבוצניקים שרצו להתחתן שלא כדת משה וישראל, אך כדין, עתרו לבג"ץ בבקשה להכיר בנישואים, בהסתמך על הכתוב במגילת העצמאות "חופש דת ומצפון". בג"ץ שקדיאל – ורד שקדיאל נבחרה למועצה הדתית בירוחם, אלא שמשרד הדתות לא אישר לה להיות במועצה עקב היותה אישה. בג"ץ קבע שמפני שאין חוק האוסר על אישה לכהן במועצה הדתית צריך להתקיים שוויון ללא הבדל דת גזע ומין וחובה לקבלה למועצה הדתית.
החלק השני של המגילה:
- בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת לא יאוחר מה-1 לאוקטובר 1948.
- הגוף המחוקק- של הישוב היהודי שעם הקמת המדינה ועד הבחירות הראשונות לכנסת (49). בכל פעם שהכנסת מחוקקת חוק בעלת אופי "חוקתי" היא חובשת את הכובע" של האסיפה המכוננת.
- פסקא 13: תאה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות- 1. מיהו יהודי?
הרוב הדתי היושב במדינה הוא אורטודוכסי (הרבנות הראשית): דיני אישות: נישואין, גירושים, דיני משפחה ע"פ חוקי הדת היהודית.
- "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה"- מי יוגדר תושב? מדוע אין שימוש במילה: אזרח?
- "לאור חזונם של נביאי ישראל"- היה צורך להתייחס לפן היהודי, נביאי ישראל- למרות שמדובר בערכים אוניברסליים.
- האזרים מופרדים מהתושבים שהוזכרו קודם.
בג"צ קול העם (מק"י) (1937-1975). שר הפנים מורה על סגירת העיתון בשם סכנה לשלום הציבור מערכת העיתון עותרת בשם חופש הביטוי.
הבג"צ מעלה את "חוק הוודאות הקרובה" שמדגיש את הסיכויים של דבר לסכן באמת.
חוק שיפט ביד" רבניים 1953-
1970- בג"צ רוג'נסקי. השופט אולשן אומר שלהכרזת העצמאות אין תוקף חוקי (חוקי המדינה אינם כפופים לה, אינה משפיעה על קיומו או ביטולו של חוק המדינה) מפני שלא עברה בהצבעה בכנסת.
מה שכן יש לעשות- הוא לפרש כל חוק לאור ההכזרה ועד כה שאפשר בהתאמה עם עקרונותיה המנחים ולא בניגוד להם.
בג"ץ שקדיאל:
המועצה הדתית- גוף ממשלתי. חוק שיוויון בהעסקה.
מהפסקא האידואלוגית נובעים שני חוקים: חוק יסוד חופש העיסור, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
עמ' 248- 260
הויכוח בדבר חוקה בישראל
בהכרזה- הבטחה מפורשת לחוקה. הסכמי שביתת הנשק של מלחמת העצמאות נחתמו ב1949.
| בעד | נגד |
| הציבור אינו דתי | תורת ישראל- החוקה היחידה של העם היהודי |
| המיעוט החלוצי הקדים ועלה ו"קנה" את הזכות לכונן חוקה | רק מיעוט מהעם היהודי יושב במדינת ישראל ואין לקבוע |
| הובטח במגילה לחוקה וחובה לכבד אותה | אין היסטוריה דמוקרטית יציבה עליה ניתן להתבסס |
| | |
| | |
חוקי יסוד
1.שיריון:
חוקה: מעמד עליון לעומת חוק רגיל
שיריון- קשה יותר לשנות אותה
חוק רכיל לשינוי 50% מהנוכחים+1
חוקה נוכחות מלאה
רוב של 2/3 לפחות
- פסקת הגבלה:
מגבילה את המחוקק מפני שינוי בחוק יסוד.
"אין פוגעים בחוק שלא בחור ההולם ערכה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עונה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה