פס' 1: "וילך רחבעם שכם כי שכם באו האו כל ישראל להמליך אותו"
פס' 4: "אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבודת אביך הקשה[...]ונעבדך"
רחבעם פונה לילדים ולזקנים.
הזקנים אומרים לו "להיכנע" לדרישות העם.- פס' 7
הילדים אומרים לו להקשות על העם. "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים" "קטני עבה ממתני אבי".
פס' 1-14: עצות הזקנים והילדים. גורם ראלי של מס עובד.
15- ההערה של ההיסטוריוגרף (מאפייני ההיסטוריוגרפיה): שילוב הסיבה הדתית מפרק י"א לסיבה הריאלית לפילוג שבפסוקים 1-14.
"ולא שמע המלך אל העם כי הייתה סִבה מעם ה' למען הקים את דברו אשר דיבר ה' ויד אחיה השילוני אל ירבעם בן נבט".
אילו מאפיינים של ההיסטוריוגרפיה המיקראיתי באים לידי ביטוי בפסוק? נמק. הוכח.
ז'אנר ספרותי- כתיבת ההסטוריה- קורות עם ישראל במקרא. סגנון כתיבה זה אופייני במקרא לספרים כגון: יהושע, שופטים, מלכים, עזרא ונחמיה ודברי הימים.
ההיסטוריוגרפים כותבים את הארועים תוך שילוב של עמדותיהם והנמקותיהם ביחס לארועים. הדעות הן דתיות באופיין (ולאו דווקא ריאליות- היסטוריות), ומבוססות על ההשקפה שה' מכוון את ארועי ההיסטוריה והאו מעניש או נותן שכר לעמו עפ"י תפיסות גבול (שכר או עונש) למשל: במלכים- גמול לדורות. דבה"י- גמול אישי.
להיסטוריוגרף השקפות כגון: השקפה דויטרונומיסטית (עפ"י חוקי ספר דברים).
סיבתיות כפולה- מתן הסבר דתי לארוע מסויים לצד הריאלי.
לרוב מודגש הפאן הדתי ומנומק בהרחבה. למשל: במל"א י"א מודגשת הסיבה הדתית לפילוג. (1-13, 29-32) ונרמזת בפסוקים 26-28 (מרד ירבעם) הסיבה הריאלית-חברתית- מס עובד.
ההיסטוריוגרף מרבה להדגיש שדברי נביאי ה' מתגשמים- כדי להראות שהאל מכוון את ארועי ההיסטוריה.
16- סיסמת הפילוג: מה לנו חלק בדוד
ולא נחלה בבן ישי.
לאוהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד.- חזרה למקורות. לשבטיות. דוד שמר על הממלכה המאוחדת. ישנו ניכור בין השבטים בכל זאת.
פס' 18- נסיון רחבעם להשיב לידיו את השליטה על ישראל ע"י שליחת השר האחראי לגיוס מס עובד- אדרם אשר על המס.
פס' 20- המלכת ירבעם בן נבט על ישראל.
פס' 21-24- ניסיון נוסף של רחבעם להשתלט על ישראל ע"י מלחמה- ונביא אוסר עליו להילחם בשם ה', ולא הייתה מלחמה בין יהודה לישראל.
ההיסטוריוגרף מנמק את הארועי שבו לא נלחמו בסופו של דבר יהודה וישראל ע"י נימוק דתי. בא הנביא שמעיה איש האלוהים והודיע לרחבעם: "לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל כי מאתי(ממני) נהיה הדבר הזה" הפילוג הוא רצון ה'. "וישמעו את דבר ה' וישובו ללכת.
בפס' 24 בולט המאפיין של ההיסטוריוגרפיה המקראית לתת הסבר דתי לאירוע ריאלי. להראות שה' מכוון את האירועים ההיסטוריים. לא מופיעה באופן מפורש הסיבה הריאלית לכך שלא הייתה מלחמה בין ישראל ליהודה.
האירוע- סיבה דתית (פס' 24)
לא מוצגת סיבה ריאלית
פס' 25-33- פעולות ירבעם בן נבט כמלך ישראל.
פס' 25- בתחילה שכם הייתה בירת ישראל ולאחר מכן קבע אותה ירבעם בפניאל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה