מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית

מטרותיה: ליצור לגזע הארי "מרחב מחיה". גזע האדונים צריך לשלוט בעולםç כיבוש שטחים חדשים.

הצעד ה-1: 1933- מכריז היטלר על פרישה מחבר הלאומים ומהועידה לפירוק הנשק (ועידה מטעם חבר הלאומים). נסיגה טוטאלית של גרמניה מחוזה ורסאי.

היטלר מכריז בגלוי כי יגדיל את צבאו ללא הגבלה, וכי יפעל במרץ למרוץ החימוש.

הצעד ה-2: 1934- הסכם אי התקפה  עם פולין. 

1933- פולין פונה לצרפת בבקשה לתקוף יחד את גרמניה. צרפת מהססת ולא משתפת פעולה. היטלר פונה לפולין כדי להתקרב אליה, כדי לא להישאר בבידוד עולמי. היטלר מנהל במשך שנה שלמה דו שיח עם פולין עד למשא ומתן (בינואר 1934)= אי התקפה במשך 10 שנים עם פולין. החוזה שינה את מדיניות החוץ הפולנית: עד החוזה פולין תובעת מגרמניה שטחים, גרמניה רוצה פרוזדור מעבר ואת העיר דנציג.

פולין מוותר בעקבות החוזר על דרישותיה .

החוזה הזה מצליח להרחיק בין פולין לבין צרפת ואנגליה.

הצעד ה-3: החזרת חבל הסאר לגרמניה. הסאר הינו חבל ארץ עשיר מאוד במחצבים ובתעשייה כבדה. האוכלוסייה היא שעניינה את המדינות. בעקבות חוזה ורסאי הוחלט שמכיוון שבחבל זה יושבים צרפתים וגרמנים, אז הילטון ייקבע לאחר משאל עם של תושביו. עד משאל העם יהיה השלטון בידי חבר הלאומים. היטלר הכריז על סיפוחו של חבל הסאר.

צרפת מתנגדת לסיפוח אך יושבת בחיבוק ידיים. הנאצים יוצרים בחבל תעמולה לטובתם.

במשאל העם שנערך באופן דמוקרטי 90% הצביעו בעד גרמניה 9% לצרפת ו1% לא הצביע.

1.3.1935- היטלר יצא בהכרזה רשמית שחבל הסאר הינו חלק מגרמניה.

הצעד ה-4: הסכם בין גרמניה לבריטניה 1935- מטרתה של בריטניה בהתייחסותה לגרמניה היא להחזירה לחבר הלאומים, למרות שדעת הקהל הבריטית מופתעת, כועסת על התנהלותה של בריטניה ועל אי כיבודו של הסכם ורסאי.

הסכם ורסאי הגביל את כוחה הצבאי של גרמניה: חיילים, נשק, צוללות וכו'.

יוני 1935: בריטניה חותמת על הסכם עם גרמניה:

א.      גרמניה רשאית להחזיק בצי- גודלו עד 35% מגודל הצי הבריטי.

ב.      צוללות- 45% ממס' הצוללות הבריטיות.

גרמניה מעודדת את גרמניה להרחיב את הצי תוך התעלמות מוחלטת מחוזה ורסאי בו היא תמכה.

הצעד ה-5: פולש הצבא הגרמני לחבל הריין:

לפני מלחה"ע ה-1:

חבל הרייןç גרמניה

חבל אלזס לורייןç צרפת

חבל הסארç גרמניה

אחרי מלחה"ע ה-1:

חבל הריין      מפורז- שליטה של חבר הלאומים.

חבל הסאר  צרפת- אזרחים גרמנים וצרפתים.

היטלר מחליט שהריין הוא רכוש גרמניה ומחליט לפלוש לחבל הריין. רוב הצמרת של השלטון בגרמני מתנגדים לפלישה אך היטלר בוחר את זמן הבחירות בצרפת לזמן הפלישה לחבל הריין.

הפלישה מסמלת את סופו של הסכם ורסאי.