חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו
חופש העיסוק 1992- תוקן 1994
תוכן החוק: כל אדם רשאי לעסוק בכל מקצוע/משלוח יד כרצונו ללא הגבלה. חוק זה בעייתי מבחינת הדתיים מכיוון שאדם יכול לעסוק בייבוא חזיר.
ש"ס הייתה מפלגה חזקה מאוד באותם ימים ואיימה על עזיבת הממשלה. בעקבות כך נעשה שינוי קל בחוקים, ובכך נמנע משבר קואליציוני.
פסקה 4: מגבילה את המחוקק אם יחליט לחוקק חוק (רגיל או יסוד), שעומד בניגוד לחוק יסוד "חופש העיסוק":
"אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכח הסמכה מפורשת בו".
1. הולם את ערכיה של מדינת ישראל: יהודית ודמוקרטית.
2. לתכלית ראויהß רק בית משפט יקבע מהי תכלית ראויה.
3. במידה שאינה עולה על הנדרש.
אלא בחוק מפורש ובהיר לכל.
כיצד ערכיה של מגילת העצמאות באים לידי ביטוי בחוק יסוד חופש העיסוק?
1. עיקרון החירות- הפסקה האידיאולוגית. כל אדם רשאי לבחור את עיסוקו.
2. חופש מצפון- הפסקה האידיאולוגית. ישנם עיסוקים שמצפוני לא ייתן לי לעסוק בהם ולהיפך.
3. עיקרון השוויון- אין הבחנה בין הפרטים לגבי עיסוקם: ללא הבדל דת, גזע ומין.
4. עובדת השיריון של החוק ופסקת ההגבלה שומרים על כך שאף שלטון לא יוכל לפגוע בערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
חוק ייסוד כבוד האדם וחירותו- 1994
ישנם ערכים עליהם ישנו צורך עליון להגן: כבוד האדם, חירותו, הזכות לחיים, הזכות לקניין, הזכות להגנת הגוף, לחירות אישית, לחופש התנועה, לפרטיות ולצנעת הפרט.
אין שיריון של החוק- ניתן לשינוי ברוב רגיל.
סעיף 8: פסקת הגבלה: אין פוגעים בזכויות שלפי חוק זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכח הסמכה מפורשת בו.
החידוש בשני חוקי הייסוד הללו: מדובר בשני חוקים בעלי מעמד עליון (בעלי פסקת הגבלה ושיריון). הם חוקים חוקתיים מכיוון שנושאם הוא זכויות האדם והאזרח.
בכל חוקה דמוקרטית חייבים להיות:
1. סדרי שלטון.
2. זכויות האדם והאזרח.
3. מערכת היחסים בין שלטון לאזרח.
הכרזת העצמאות
חלק 1: החלק ההיסטורי- זכויותינו על הארץ. –חלק 1
חלק 2: החלק ההכרזתי. –חלק 2
חלק 3: הפסקה האידיאולוגית.
חלק 4: פנייה אל האו"ם- הסכמה לקיים את החלטת כ"ט בנובמבר לגבי הקמת שתי מדינות לשני עמים
- בקשה לסיוע מצד האו"ם, ובקשה לקבל את המדינה החדשה (ישראל) לאו"ם.
חלק 5: פנייה אל ערביי ישראל - קריאה לשלום.
- אזרחים שווי זכויות כולל נציגות בפרלמנט.
חלק 6: פנייה אל מדינות ערב – קריאה לשלום ושכנות טובה.
- סיוע כלכלי-חברתי-מדיני למען המזרח התיכון.
חלק 7: פנייה אל היהודים בתפוצות. אם לא עלית (כאמור בפסקה 13) תרום לבניית הארץ ופיתוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה