פוליטי:
1. אישור וחתימת חוזה ורסאי- "שלום מוכתב". הביא למרמור קשה בקרב העם הגרמני.
2. חוגי הצבא והשמרנים- רפובליקת ויימאר היא פתרון ביניים. תפיסתם היא שלא הייתה ברירה לגרמניה לאחר המלחמה אלא להקים רפובליקה סוציאל- דמוקרטית. היא פתרון ביניים כי אין בה את הכח לדכא את הכוחות המהפכניים הרוחשים בגרמניה.
השמרנים רוצים לשמר את השלטון הקודם שהיה בגרמניה- שלטון הרייך. הם מאמינים שזהו עניין של זמן עד שהרפובליקה תיפול. מתנגדים ומזלזלים ברפובליקה.
3. הימין הקיצוני- הוא זה שמוביל את "אגדת הסכין בגב". הימין הקיצוני בא ואומר שגרמניה הושפלה בגלל השלטון החדש שאפשר זאת, ומפני שהושפלה אנחנו לא נאפשר לרפובליקה סוציאל –דמוקרטית להמשיך לשלוט.
4. השמאל הקיצוני- ראו ברפובליקה שלטון בורגני, והתנגדו לה מפני שרצו מהפכה סוציאליסטית.
הרפובליקה מצד אחד דמוקרטית אך מצד שני רעועה ומלאת מתנגדים.
כלכלה:
1. חוזה ורסאי והסכם הפיצויים מוטטו את הכלכלה הגרמנית.
2. המלחמה עצמה הותירה את גרמניה מרוששת מבחינה כלכלית.
3. בעיה קשה לחוזרים מהמלחמה למצוא מקומות עבודה. ß אבטלה קשה מאוד בגרמניה.
4. אינפלציה, ירידת ערך המטבע.
"פוטש-קאפ" ראשוני:
1920- ניסיון הפיכה ראשון בגרמניה. מדינאי בשם לוטביץ קאפ. נכנס עם קבוצת אנשים (פלוגת לוחמים תומכי הרייך הישן) קטנה לברלין, נכנס לברלין ללא הפרעה. מטרתו- ביטול חוזה ורסאי. הרפובליקה מצליחה לדכא את הפוטש, אבל רישומו נותר דומיננטי ביותר. "שיחת היום" גם הרבה שנים אחרי אירוע זה היה הפוטש הזה. בעיתונות ובאממצעי התקשורת. דעתו של לוטביץ התפשטה בגרמניה.
גרמניה שונה משאר המדינות בכך שקבוצות שונות בעם ניסו לבצע הפיכות כדי לעלות לשלטון. לעם הגרמני יש אופי שונה משאר העמים. לא מתפשר. משתמש בכח לביצוע מטרותיו.
1924-1929- שנות היציבות של רפובליקת ויימאר. בצרפת מתחלפת ממשלה. צרפת הייתה המדינה שכפתה את חוזה ורסאי על הרפובליקה. הממשל החדש בגרמניה סלחני וסובלני יותר כלפי גרמניה. משנת 1924 והלאה נחתמים הסכים, כהסכמים נלווים לחוזה ורסאי. הסכמים שנבעו מהחוזה, ומטרתם היא להסדיר את יכולת גרמניה לעמוד בנטל הסכם ורסאי. למשל, הסכם אחד מאפשר "פריסת חוב" לנתינת השטחים של גרמניה.
בעקבות כך המתח בגרמניה המתח הולך ויורד, ובשנים הללו הרפובליקה נתפשט כגורם חיובי. ישנה רגיעה בגרמניה. תופעות הפוטש בגרמניה יורדות.
1929-1933- משבר כלכלי קשה בעולם, אשר מראה עד כמה חמש השנים האחרונות היו שבריריות. כשמתחיל להיות קשה בגרמניה, כל המתנגדים מתעוררים נגד רפובליקת ויימאר.
עולה המפלגה הנציונל-סוציאליסטית.
1929- 3 מליון מובטלים בגרמניה
1930- 4 מליון מובטלים בגרניה.
1931- 5 מליון מובטלים.
1932- 8 מליון מובטלים.
גרמניה מחכה שמישהו יוצא אותה מ"הבוץ" הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה