גישה- תפיסת עולם אידאולוגית.
גישות דתיות
1. מדינת התורה/ ההלכה- הציבור החרדי. 10% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.
חרדי- א. אדם המקיים תרי"ג מצוות קלה כבחמורה.
א. לימוד תורה הוא ערך מרכזי בחייו.
ב. שלילת הרעיון הציוני.
ג. החברה החרדית מקבלת מרות רבנית: חכמי התורהß ספרדים, וגדולי התורהß אשכנזים.
חסידות סאטמר וחסידות תולדות אהרון- שוללות את קיומה של מדינת ישראל. קיצוניים. אנשי העדה החרדית אשר חיים במדינת ישראל ומשלימים עם קיומה:
- אשכנזים אגודת ישראל, דגל התורה
- ספרדים: יוצאי ארצות האסלאם. ש"ס
הגדרתה כמדינת לאום: מקבלת את מדינת ישראל כחלק מתהליך הגאולה המשיחי. התפישה החרדית מתייחסת ללאום היהודי כדת בלבד ולא כלאום, ולכן כל היהודים שייחיו בה יקיימו תרי"ג מצוות ויחיו בהתאם לחוקי התורה וההלכה.
סוג השלטון: שלטון רבני –דתי. שלטון לא דמוקרטי שלא נבחר בבחירות דמוקרטיות, ולא מתקיימים בו עקרונות הדמוקרטיה.
יחס לציונות: רואים בציונות ברירת מחדל שנוצרה בעקבות תנאים היסטוריים ולא דתיים. לא מסכימים עם הציונות. הקיצוניים שוללים אותה.
יחס לדת: שלטון=דת.
יחס לרוב יהודי: ישראל היא מקום למלא בו את המצווה של יישוב א"י, אך הם לא ציונים. אין בעיה עם קהילה ענפה ותורמת בארצות ניכר.
יחס ליהדות התפוצות: כל עוד יהודי מקיים מצוות, מכל מקום, ואין קריאה ליהודים לעלות לא"י!
יחס לסמלי המדינה: לא מכירים בסמלים קיצוניים.
משפט עברי: משפט על פי פסקי תורה והלכה. השופטים הם דיינים.
2. דתית לאומית- 15%-20%.
אתחלתא דגאולה- רואים בהקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית. היא גורם הכרחי לביאת המשיח.
יהודים אורתודוכסים.
חינוך ממלכתי-דתיß לכל אורח חינוך חובה. ישנה אלטרנטיבה דתית.
הגדרתה כמדינת לאום: מדינת לאום יהודית-ציונית כאשר יש מקום מרכזי לחוקי הלכה ותורה במדינה בצד תהליכים דמוקרטיים כגון בחירות. שמירת הדת היהודית בפרהסיה.
סוג השלטון: החוקים במדינה יתבססו עד כמה שניתן על משפט עברי. יחסי הדת והמדינה יהיו בדרך של הידברות: שלטון דמוקרטי שכולל בתוכו חקיקה דתית. השלטון יתבסס על חוקי תורה והלכה בשילוב בחירות דמוקרטיות.
יחס לציונות: ציוניים מאוד!
גישות חילוניות
3. מדינת לאום יהודית-תרבותית
כ50% "מסורתיים" וכ50% "חילוניים".
מסורתי: לא מקיים תרי"ג מצוות ומקפיד על קיום חגים יהודיים באופן מסורתי (חוגגים חגים ומבקרים בבתי כנסת): אכילת כשר, קידוש והדלקת נרות.
חילוני: חול לעומת קודש (הגדרה של הדתיים). לא מקיימים תרי"ג מצוות. לא בהכרח מקיימים את כל חגי ומועדי ישראל. לא מקפידים על כשרות, קידוש והדלקת נרות.
הגדרתה כמדינת לאום: מדינה לאומית-יהודית-ציונית השמה דגש על התרבות היהודית, מסורת ישראל, היסטוריה יסודות, שפה עברית, לוח השנה העברי, ספרות ושירה, יחס חיובי ל"ספר הספרים" לאו דווקא כספר חוקים ומצוות.
סוג השלטון: חילוני דמוקרטי.
יחס לציונות: ציונית מאוד אך לא שמה את הציונות כמגדירת הגישה.
יחס לדת: קשר למסורת ישראל ולדת היהודית לאו דווקא בהקשר דתי. מצדדת ברוב יהודי.
יחס ליהדות התפוצות: מתייחסת באופן אוהד לתפוצות היהודים ומצדדת בחוק השבות.
יחס לסמלי המדינה: מקבלת את סמלי המדינה הלאומיים.
יחס למשפט עברי: משפט עברי כחלק ממסורת ישראל ולאו דווקא בהקשר דתי.
חלק מהמצדדים יהיו בעד הפרדת הדת מהמדינה, ובעד ידיעת ואהבת הארץ. בעד טיפוח וחינוך ציוני.
| 4. מדינת העם היהודי | 5. מדינת היהודים |
| חילונית מתבססת על המשפט מהמגילה: "תהא פתוחה לעליה יהודית" תפישה ציונית | חילונית מתבססת על ספרו של הרצל: "מדינת היהודים"- תפישה ציונית |
| הגדרתה כמדינת לאום: מדינת לאום יהודית-חילונית-ציונית השמה דגש על קשר עם יהדות התפוצות. | הגדרתה כמדינת לאום: ציונית-חילונית-יהודית בה חי גם המיעוט אך עם דגש על רוב יהודי. מדינה חילונית המפרידה את הדת מן המדינה. |
| סוג השלטון: דמוקרטי חילוני | סוג השלטון: חילוני דמוקרטי. |
| יחס לציונות: גישה ציונית | יחס לציונות: ציוניים לפי הרצל. |
| יחס לדת: לא נותנת דגש לדת בחיי המדינה | יחס לדת: דת כאופציה חופשית. דגש מרכזי על קיומו של רוב יהודי בא"י. |
| יחס ליהדות התפוצות: מחזקת את הקשר עם התפוצות בתוך "חוק השבות"- ניתנת לו חשיבות עליונה. | יחס ליהדות התפוצות: יהדות התפוצות כעולים פוטנציאלייםç דרישה לעלייה. |
| יחס לסמלי המדינה: מסכימה עם סמלי המדינה הלאומיים. | יחס לסמלי המדינה: יחס חיובי לסמלי המדינה הציוניים. |
| יחס למשפט עברי: מקבלת משפט עברי- אין לה יחס מיוחד אליו. | יחס למשפט עברי: אין יחס למשפט עברי מכיוון שזהו משפט המבוסס על הדת. |
6. מדינת כלל אזרחיה
גישה חילונית השוללת את הקשר בין מדינה יהודית למדינת ישראל. שוללת כל התייחסות ללאום שליט.
הגדרתה כמדינת לאום: לא מגדירה עצמה כמדינת לאום. שייכת לכלל אזרחיה באופן שווה.
אזרח: כל מי שמקיים את חובותיו כאזרח בשירות המדינה.
סוג השלטון: דמוקרטי-חילוני לחלוטין ללא קשר לדת, תרבות, לאום וכו'.
יחס לציונות: אין יחס כי הציונות מתקשרת ללאום היהודי.
יחס לדת: אין קשר לכל דת.
יחס לרוב יהודי: אסור שיהיה רוב יהודי. יש לשאוף לדו-לאומיות. מאזן דמוגרפי באמצעות אמצעים מלאכותיים.
יחס לסמלי המדינה: אסור לסמלי המדינה להשתייך ללאום מסויים.
יחס ליהדות התפוצות: אין קשר כלל ליהדות התפוצות.
יחס למשפט עברי: אין חשיבות כלל למשפט עברי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה